דילוג לתוכן הראשי
משרד עו"ד ונוטריון מוטי גולן ושות'
המרכז לרישום מקרקעין
חזרה לכל המאמרים
רישום מקרקעין

רישום ראשון במקרקעין לא מוסדרים: חשיבותו של סעיף 125 לחוק המקרקעין

עו"ד ונוטריון מוטי גולן
15 בינואר 2026
4 דקות קריאה
1234 צפיות
רישום מקרקעיןמקרקעין לא מוסדרים

מקרקעין בישראל מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: מקרקעין מוסדרים ומקרקעין לא מוסדרים. בעוד הרישום בפנקסי המקרקעין (הטאבו) לגבי מקרקעין מוסדרים מהווה ראיה חותכת לתוכנו, הרישום של מקרקעין לא מוסדרים הוא בעל תוקף פחות, ולעיתים קרובות אף אינו קיים כלל. מצב זה יוצר מורכבות משפטית גדולה עבור בעלי זכויות במקרקעין שאינם מוסדרים, אשר נדרשים לבצע "רישום ראשון" על מנת להבטיח את זכויותיהם באופן קנייני ומלא.

מהם מקרקעין לא מוסדרים?

מקרקעין לא מוסדרים הם מקרקעין שלא עברו הליכי הסדר לפי "פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969". הליכי ההסדר נועדו לבדוק, לברר ולקבוע באופן סופי את מערך הזכויות במקרקעין, לרבות גבולותיהם, שטחם וזהות בעליהם. מרבית המקרקעין בישראל עברו הליכים אלו, אך עדיין קיימים אזורים, בעיקר באזורי יהודה ושומרון, בחלק מהנגב ובאזורים כפריים מסוימים, שבהם המקרקעין אינם מוסדרים. במקרקעין אלו, הרישום, אם קיים, מתבסס על פנקסים ישנים כמו פנקס השטרות או אף על רישומים עות'מאניים ומנדטוריים.

מדוע חשוב לבצע רישום ראשון?

החשיבות העיקרית של רישום ראשון נעוצה בעקרון פומביות המרשם וכוח ההוכחה של המרשם, המעניק לרישום תוקף קנייני חזק ומהווה ראיה לזכויות הרשומות בו. כאשר זכויות במקרקעין אינן רשומות בטאבו (או רשומות בפנקסים ישנים), קיימת רמת אי-ודאות גבוהה לגבי הבעלות, והדבר מקשה על ביצוע עסקאות, קבלת מימון ומימוש זכויות קניין באופן כללי. רישום ראשון מעביר את המקרקעין ממעמד "לא מוסדר" ל"מוסדר", ובכך מעניק לזכויות תוקף חזק יותר.

סעיף 125 לחוק המקרקעין: עמוד התווך של רישום ראשון

סעיף 125 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כי: "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו". סעיף זה, למרות שאינו עוסק ישירות ברישום ראשון של מקרקעין לא מוסדרים, הוא זה שהופך את הליך ההסדר לכה קריטי. מטרת הרישום הראשון היא להביא את המקרקעין למצב שבו יחול עליהם סעיף 125, כלומר, שהרישום בטאבו יהווה ראיה חותכת לתוכן הזכויות. למעשה, הליך הסדר הזכויות הוא התנאי המקדמי לכך שסעיף 125 יחול על המקרקעין.

הליכי הרישום הראשוני והאתגרים בפועל

הליך הרישום הראשוני של מקרקעין לא מוסדרים הוא מורכב ודורש ידע משפטי ומקצועי נרחב. הוא כולל מספר שלבים עיקריים:

  1. הגשת בקשה להסדר/רישום ראשון: הבקשה מוגשת למפקח על רישום המקרקעין. לבקשה יש לצרף מסמכים המוכיחים את זכויות התובע, כגון שטרות מכר, ייפויי כוח, צווי ירושה, חוזים היסטוריים, או כל ראיה אחרת המעידה על בעלות או החזקה.

  2. פרסום הודעה על ההסדר: לאחר הגשת הבקשה, תפורסם הודעה לציבור על הכוונה לבצע הסדר או רישום ראשון, על מנת לאפשר לבעלי עניין להגיש התנגדויות. שלב זה קריטי שכן הוא מאפשר להתנגדויות לרישום מקרקעין על בסיס שטרות ישנים (עות'מאניים ומנדטוריים) להתברר.

  3. בירור זכויות וחקירה: משרדי המפקח או רשם המקרקעין יבצעו בירור מקיף של הזכויות, לעיתים באמצעות חוקר, על מנת לקבוע מי הם בעלי הזכויות האמיתיים. במסגרת הבירור נבחנים מסמכים, עדויות, שימוש בפועל בקרקע ועוד.

  4. הכרעה ורישום: לאחר בירור כל הטענות וההתנגדויות, תינתן החלטה על ידי המפקח או בית המשפט. במידה שהבקשה מאושרת, יבוצע רישום ראשון במקרקעין בפנקסי המקרקעין, והקרקע תהפוך למקרקעין מוסדרים.

אתגרים מרכזיים בהליך:

  • הוכחת בעלות והחזקה: במקרקעין לא מוסדרים, המסמכים לרוב אינם ערוכים בסטנדרטים הנהוגים כיום, ולעיתים אף אבדו. יש צורך להוכיח בעלות והחזקה רבת שנים, לעיתים אף מכוח התיישנות רוכשת במקרקעין לא מוסדרים.
  • ריבוי בעלים ויורשים: במקרים רבים, הזכויות עברו מדור לדור, ויש לאתר את כל בעלי הזכויות או יורשיהם, מה שיכול להיות מורכב וממושך.
  • התנגדויות: ייתכנו התנגדויות מצד גורמים שונים הטוענים לזכויות בקרקע, מה שעלול להוביל להליכים משפטיים ארוכים.
  • מדידות ותשריטים: לעיתים קרובות אין תשריטים מדויקים של המקרקעין, ויש לבצע מדידת גבולות מקרקעין חדשה ומקצועית.

חשיבות הייעוץ המשפטי

לאור מורכבות ההליך והאתגרים הכרוכים בו, קבלת ליווי וייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בתחום המקרקעין היא קריטית. עורך הדין יסייע באיסוף הראיות, הגשת הבקשה, התמודדות עם התנגדויות וייצוג בפני הרשויות ובבתי המשפט, עד להשלמת הרישום הראשון וקבלת תוקף קנייני מלא לזכויות. רק באמצעות הליך מקצועי ויסודי ניתן להבטיח את מימוש הזכויות במקרקעין לא מוסדרים.

מילות מפתח: רישום ראשון, מקרקעין לא מוסדרים, חוק המקרקעין, סעיף 125, הסדר זכויות, טאבו, זכויות קניין, התיישנות רוכשת.

שתף מאמר זה

תגובות (0)

כתוב תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

רישום מקרקעיןדירה לא רשומה, טאבו, חברה משכנת, רשות מקרקעי ישראל, רישום זכויות, נדל"ן, עורך דין מקרקעין

רישום זכויות בדירה לא רשומה בטאבו: המדריך המשפטי המלא

מדריך משפטי מקיף על רישום זכויות בדירות שאינן רשומות בטאבו, כולל סוגי רישום חלופיים, סיכונים, הגנות ודרכי פעולה.

27 במרץ 2026
עו"ד ונוטריון מוטי גולן
רישום מקרקעיןבית משותף

רישום בתים משותפים: המדריך המשפטי המלא לתהליך, זכויות והשלכות

מדריך משפטי מקיף לרישום בתים משותפים בישראל. למדו על התהליך, המסמכים הנדרשים, תקנון הבית המשותף והשלכות הרישום על זכויות הקניין וניהול הנכס המשותף. חיוני לבעלי דירות ויזמים.

26 בינואר 2026
עו"ד ונוטריון מוטי גולן
רישום מקרקעיןרישום מקרקעין, טאבו, חברה משכנת, רשות מקרקעי ישראל, חכירה, קניין, זכויות אובליגטוריות

סוגי רישום מקרקעין בישראל: טאבו, חברה משכנת ורשות מקרקעי ישראל – המדריך המשפטי המלא

מדריך מקיף לסוגי רישום מקרקעין בישראל: טאבו, חברה משכנת ורשות מקרקעי ישראל. הבנת ההבדלים והמשמעויות המשפטיות של כל סוג רישום לעסקאות נדל"ן.

26 בינואר 2026
עו"ד ונוטריון מוטי גולן
רישום מקרקעיןרישום מקרקעין, טאבו, זכויות קניין, עורך דין מקרקעין, העברת בעלות, נסח טאבו

תהליך רישום מקרקעין בטאבו: המדריך המלא לרישום זכויות, העברות ועסקאות

מדריך מקיף לתהליך רישום מקרקעין בטאבו. למד על חשיבות הרישום, עקרונותיו, סוגי הזכויות הנרשמות והשלבים הכרוכים ברישום בעלות, העברות ועסקאות. כל המידע שאתם צריכים להבטחת זכויותיכם בנכס.

25 בינואר 2026
עו"ד ונוטריון מוטי גולן
המרכז
לרישום מקרקעין
משרד עורכי דין ונוטריון מוטי גולן ושות'

יצירת קשר

03-9133301
golan@lawx.co.il
תל אביב, ישראל
ראשון-חמישי: 9:00-18:00