שריון זכויות בנייה בבית משותף: המדריך המלא להצמדת אחוזי בנייה עתידיים
זכויות בנייה, המכונות גם "אחוזי בנייה", הן נכס משמעותי בעל שווי כלכלי רב, במיוחד במציאות של מחסור בקרקעות זמינות וצורך בהתחדשות עירונית. בבית משותף, זכויות הבנייה שייכות באופן עקרוני לכלל בעלי הדירות ומהוות חלק בלתי נפרד מהרכוש המשותף. עם זאת, קיימים מקרים בהם מעוניינים בעלי דירות או יזמים "לשריין" זכויות בנייה מסוימות לטובת דירה ספציפית, או לטובת פרויקט עתידי. פעולה זו, המכונה "שריון זכויות בנייה", דורשת הבנה מעמיקה של דיני המקרקעין והליכים תכנוניים.
מאמר זה יסקור את המורכבות המשפטית סביב שריון זכויות בנייה בבית משותף, את הדרכים המשפטיות לביצוע פעולה זו, ואת ההשלכות הנלוות אליה.
מהן זכויות בנייה ומדוע יש צורך לשריין אותן?
זכויות בנייה הן ההיתר התכנוני לבנות שטח מסוים על גבי חלקה, בהתאם לתכניות בניין עיר (תב"ע) החלות על המקרקעין. בבתים משותפים, זכויות הבנייה שטרם נוצלו (לדוגמה, אחוזי בנייה נוספים שאושרו בתב"ע חדשה) נחשבות חלק מהרכוש המשותף של כלל הדיירים. משמעות הדבר היא, שכל שימוש בזכויות אלו, כגון הרחבת דירה, בניית קומה נוספת או סגירת מרפסת, דורש בדרך כלל הסכמה של כלל בעלי הדירות.
שריון זכויות בנייה מתבצע כאשר קיימת כוונה להצמיד את זכויות הבנייה העתידיות, או חלק מהן, לדירה מסוימת בבית המשותף, או להוציא אותן מהרכוש המשותף לטובת יזם או בעל דירה לצורך פרויקט ספציפי. זהו צעד קריטי, לדוגמה, בפרויקטים של תמ"א 38 או פינוי-בינוי, שבהם נדרש להקצות ליזם זכויות בנייה לצורך בניית דירות חדשות, או לבעלי דירות קיימים לצורך הרחבת דירותיהם.
הליכים משפטיים לשריון זכויות בנייה
"שריון" זכויות בנייה, או למעשה, הוצאתן מכלל הרכוש המשותף והצמדתן לדירה ספציפית, מחייב עריכת הסכם מפורט ורישומו. הליכים אלו מעוגנים בעיקרם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ובמיוחד בסעיף 71ב העוסק בתיקון צו בית משותף.
1. הסכמת בעלי הדירות ותיקון צו בית משותף
הדרך העיקרית לשריין זכויות בנייה היא באמצעות הסכמת כל בעלי הדירות בבית המשותף. הסכמה זו צריכה להיות מפורשת ובכתב, ולהתייחס באופן ברור להוצאת זכויות הבנייה מהרכוש המשותף והצמדתן לדירה מסוימת. בתיקון צו הבית המשותף, יש לקבוע במפורש, למי שייכות זכויות הבנייה, מה שיעורן, וכיצד ניתן יהיה להשתמש בהן בעתיד. תיקון הצו הוא הליך מורכב המצריך הגשת בקשה למפקח/ת על רישום מקרקעין וכולל תשריט מתוקן, תקנון מוסכם מתוקן ואישורים נוספים.
חשוב לציין: בעוד שעל פי סעיף 71ב(א) לחוק המקרקעין נדרשת הסכמת כל בעלי הדירות להצמדת חלק מהרכוש המשותף לדירה מסוימת, הרי שלעניין הרחבת דירה קיימת, עשויה להספיק הסכמה של רוב מיוחד (שני שלישים מבעלי הדירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם) – בהתאם לסעיף 71ב(ב) לחוק. אולם, כאשר מדובר בהקצאה מחדש של זכויות בנייה עתידיות שטרם נוצלו, הפרקטיקה המשפטית דורשת בדרך כלל הסכמה כוללת.
2. קביעה בתקנון הבית המשותף
אפשרות נוספת, ולעיתים קלה יותר ליישום, היא קביעת הסדרים לגבי זכויות הבנייה כבר בשלב ניסוח התקנון המוסכם של הבית המשותף. תקנון זה, המהווה חוזה בין בעלי הדירות, יכול לכלול הוראות מפורטות בדבר שיוך זכויות בנייה עתידיות לדירות מסוימות, או קביעת מנגנון לחלוקתן. יתרונו של הסדר זה הוא בכך שהוא נעשה מראש, ומחייב את כל רוכשי הדירות בבית. עם זאת, יש לוודא שהתקנון נרשם כדין בלשכת רישום המקרקעין, אחרת לא יהיה לו תוקף כלפי צדדים שלישיים.
הסכמה כזו קריטית, לדוגמה, במקרים של יצירת יחידה רישומית לטובת יזם בפרויקטים של התחדשות עירונית.
חשיבות רישום שריון זכויות בנייה
ללא רישום מתאים בלשכת רישום המקרקעין, שריון זכויות הבנייה עלול לאבד מתוקפו כלפי צדדים שלישיים, כגון רוכשי דירות חדשים או נושים. הרישום בפנקס הבתים המשותפים הופך את ההסכמה לקניינית ופומבית, ומעניק ודאות משפטית לכל הנוגעים בדבר. הוא מונע מחלוקות עתידיות ומבטיח את זכויותיהם של בעלי הדירות שזכויות הבנייה הוצמדו לדירתם.
כפי שמפורט בנהלי רישום והסדר מקרקעין של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, יש חשיבות עליונה להקפדה על הליכי הרישום הנכונים, ובכלל זה רישום ההצמדה בטאבו.
שיקולים נוספים
- השפעה על שווי הנכס: שריון זכויות בנייה לדירה מסוימת מעלה בדרך כלל את שוויה, שכן היא מקנה לה פוטנציאל הרחבה עתידי. מנגד, הוצאת זכויות בנייה מהרכוש המשותף יכולה להשפיע על שווין של יתר הדירות בבניין.
- היבטי מיסוי: הקצאת זכויות בנייה יכולה לגרור אירועי מס, כגון היטל השבחה או מס שבח, בהתאם לנסיבות הספציפיות. לכן, יש לבחון היבטים אלו מראש בעזרת אנשי מקצוע.
- הסכמת בעלי הערות אזהרה ומשכנתאות: במקרים רבים, יהיה צורך גם בקבלת הסכמת בעלי הערות אזהרה או משכנתאות הרשומות על הדירות בבית המשותף, שכן לזכויות הבנייה יש פוטנציאל להשפיע על שווי הביטחון שלהם.
לסיכום
שריון זכויות בנייה בבית משותף הוא הליך משפטי מורכב, המצריך הבנה מעמיקה של דיני המקרקעין, תכנון ובנייה, ומיסוי. ביצוע נכון של הליך זה, על כל שלביו, לרבות קבלת הסכמות ורישום מתאים בלשכת רישום המקרקעין, הוא קריטי לשמירה על זכויות כל הצדדים המעורבים ולמניעת מחלוקות עתידיות. ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום הוא בגדר חובה לצורך ניווט מוצלח בהליך זה.
תגובות (0)
כתוב תגובה
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
הבדלים מהותיים בין רישום בטאבו, בחברה משכנת וברשות מקרקעי ישראל: המדריך המשפטי המלא
מדריך משפטי מקיף להבדלים בין רישום בטאבו, חברה משכנת ורשות מקרקעי ישראל. הבן את מהות הזכויות, השלכות משפטיות וכיצד להגן על עצמך בעסקאות נדל"ן.
בוררות וגישור בסכסוכי מקרקעין: המדריך המשפטי המלא לפתרון מחלוקות
מדריך מקיף זה סוקר את הליכי הבוררות והגישור כחלופות יעילות לפתרון סכסוכי מקרקעין, מפרט את יתרונותיהם, חסרונותיהם וההבדלים המהותיים ביניהם, ומסייע בבחירת הדרך הנכונה לניהול מחלוקות נדל"ן.
נאמנות במקרקעין: המדריך המשפטי המלא לניהול נכסים, הגנה ומיסוי
מדריך מקיף לנאמנות במקרקעין בישראל. למד על סוגי נאמנויות, יתרונות, סיכונים, היבטים משפטיים ומיסויים לניהול והגנה על נכסי נדל"ן.
זכויות וחובות שוכר ומשכיר בדירה שכורה: המדריך המשפטי המלא
מדריך משפטי מקיף לשוכרים ומשכירים בישראל, המפרט את הזכויות והחובות בדירה שכורה על פי חוק השכירות והשאילה. למדו על חוזה השכירות, תיקונים, פינוי ועוד.