הגנת עצים בוגרים בפרויקטי בנייה ופיתוח: היבטים משפטיים וחובת קבלת רישיון

במציאות של פיתוח עירוני מואץ וגידול בביקוש למגורים ותשתיות, עולה הצורך לאזן בין צורכי הבנייה לבין שימור הסביבה והטבע העירוני. אחד ההיבטים המרכזיים באיזון זה הוא ההגנה על עצים בוגרים, המהווים נכס סביבתי, אקולוגי ואף אסתטי חשוב. החקיקה הישראלית, ובראשה חוק התכנון והבנייה ופקודת היערות, מעניקה הגנה משמעותית לעצים אלו, ומטילה חובות ברורות על יזמים, קבלנים ובעלי נכסים.

מהו "עץ בוגר" ו"עץ מוגן" בחוק?

הבסיס להגנת העצים מתחיל בהגדרתם בחוק. סעיף 83ג(א) לחוק התכנון והבנייה קובע כי "עץ בוגר" הוא עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות. הגדרה זו, שהוכנסה במסגרת תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה, מרחיבה את ההגנה גם לעצים שאינם מוגדרים במפורש כ"עצי יער" לפי פקודת היערות, ובכך מגבירה את הפיקוח על כריתה והעתקה של עצים בשטח בנוי.

"עץ מוגן" הוא עץ המוגדר כך במפורש בחוק או בתקנות, או עץ המצוי בשטח יער. ההגנה על עצים אלו היא לרוב קפדנית יותר, אך גם עצים בוגרים שאינם "מוגנים" במפורש, נהנים מהגנה משפטית דומה בכל הנוגע לכריתה והעתקה.

חובת קבלת רישיון לכריתה או העתקה

על פי החוק, כריתה, העתקה או כל פגיעה אחרת בעץ בוגר או עץ מוגן, מחייבת קבלת רישיון מ"פקיד היערות" המוסמך, שהוא לרוב נציג קק"ל או הרשות המקומית. דרישה זו חלה גם אם העץ נמצא בשטח פרטי. בקשת רישיון לכריתה או העתקה של עץ בוגר כרוכה בהליך בירוקרטי מסודר, הכולל הגשת טפסים, תוכניות והתחייבות לעיתים לשתילת עצים חלופיים.

פקיד היערות בוחן כל בקשה לגופה, תוך התחשבות במגוון רחב של שיקולים, לרבות מצבו הבריאותי של העץ, מיקומו, חשיבותו הסביבתית, וההשלכות של הכריתה או ההעתקה על הסביבה ועל הפרויקט המתוכנן. לעיתים, יוטלו תנאים מגבילים על מתן הרישיון, כגון שימוש בשיטות העתקה מסוימות או נטיעת עצים חלופיים במקום ובאיכות מתאימים.

שיקולים למתן או אי-מתן רישיון

ההחלטה של פקיד היערות אינה שרירותית, אלא מבוססת על איזון אינטרסים מורכב. מצד אחד, עומד הצורך בפיתוח ובבנייה, ומצד שני, החשיבות בשמירה על ערכי הטבע והנוף. בין השיקולים הנלקחים בחשבון ניתן למנות:

• מצב העץ: האם העץ בריא וחיוני, או גוסס/חולה?
• השפעה על הסביבה: האם העץ תורם לאיכות האוויר, מצל על הציבור, מהווה בית גידול לבעלי חיים?
• אלטרנטיבות תכנוניות: האם ניתן לתכנן את הפרויקט באופן שיכלול את שימור העץ או העתקתו ללא פגיעה משמעותית?
• סכנה בטיחותית: האם העץ מהווה סכנה מיידית לבני אדם או לרכוש?

חשוב לציין כי גם בתהליכי תכנון של תוכניות בניין עיר (תב"ע), מוסדות התכנון נדרשים להתייעץ עם פקיד היערות בעניין שמירת עצים בוגרים, במיוחד כאשר מדובר בהשפעת תוכנית בניין עיר (תב"ע) בהפקדה על עסקאות מקרקעין ובפרויקטים בעלי היקף רחב.

אחריות ויכולות אכיפה

כריתת עץ בוגר או מוגן ללא רישיון מהווה עבירה פלילית, ועלולה לגרור הטלת קנסות כבדים ואף הליכים משפטיים. בנוסף, רשויות התכנון עשויות להוציא צווים המורים על הפסקת עבודות, אם מתברר כי בוצעה פגיעה בעצים בניגוד לחוק. במקרים מסוימים, יוטל על האחראים לדאוג לנטיעת עצים חלופיים, כפי שנדרש למשל במקרים של בנייה בלתי חוקית וצווי הריסה.

יזמים וקבלנים נדרשים להיות ערים לחובות אלו עוד בשלבי התכנון המוקדמים של הפרויקט, ולשלב את נושא העצים במערך התכנוני ובקשת היתר בנייה. מודעות מוקדמת ופעולה בהתאם להוראות החוק ימנעו עיכובים מיותרים, סכסוכים משפטיים ונזקים סביבתיים.

סיכום

הגנת עצים בוגרים בפרויקטי בנייה ופיתוח בישראל היא נושא בעל חשיבות סביבתית ומשפטית רבה. חובת קבלת רישיון לכריתה או העתקת עצים, יחד עם סמכויות הפיקוח והאכיפה של פקיד היערות, נועדו להבטיח כי הפיתוח העירוני יתבצע תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף. הקפדה על הוראות החוק, מעורבות מוקדמת של אנשי מקצוע והבנה מעמיקה של ההליכים הנדרשים, יאפשרו הן פיתוח בר-קיימא והן שמירה על המשאב הירוק החשוב של ישראל.

עו"ד ונוטריון מוטי גולן