התקנת מערכות סולאריות בבתים משותפים ופרטיים: היבטים משפטיים ורגולטוריים

בעידן של מודעות סביבתית גוברת ורצון להפחית את עלויות החשמל, התקנת מערכות סולאריות הפכה לפתרון אטרקטיבי עבור רבים. עם זאת, לצד היתרונות הכלכליים והסביבתיים, קיימים היבטים משפטיים ורגולטוריים מורכבים שיש להכיר, במיוחד כאשר מדובר בהתקנה בבתים משותפים. מאמר זה יסקור את הדגשים המשפטיים והרגולטוריים החשובים בתחום.

הרקע החוקי: עידוד אנרגיה מתחדשת

מדינת ישראל מעודדת באופן אקטיבי את המעבר לאנרגיה מתחדשת, ובכלל זה ייצור חשמל סולארי. עידוד זה מתבטא בין היתר בתקנות תכנון ובנייה חדשות שמחייבות התקנת מתקנים פוטו-וולטאיים בבנייה חדשה, וכן בהקלות רגולטוריות מסוימות. משרד האנרגיה והתשתיות אף מציע מידע ותמיכה בנושא, ומדגיש את היתרונות הכלכליים והסביבתיים של ייצור חשמל סולארי.

התקנת מערכות סולאריות בבתים פרטיים

עבור בעלי בתים פרטיים, הליך התקנת מערכת סולארית נחשב לפשוט יחסית. במרבית המקרים, התקנה על גג בית פרטי פטורה מהיתר בנייה, כל עוד המערכת עומדת בתנאים מסוימים, כגון גודל, גובה ומרחק מקווי בניין. עם זאת, חשוב לוודא כי לא קיימים חריגים המחייבים היתר, לדוגמה: התקנה על מבנה בלתי חוקי או שינויים קונסטרוקטיביים משמעותיים בגג. בכל מקרה, מומלץ לבדוק את התקנות המקומיות בוועדה לתכנון ובנייה.

התקנת מערכות סולאריות בבתים משותפים: האתגרים המשפטיים

התקנת מערכת סולארית בבית משותף מורכבת יותר, בעיקר בשל סוגיית הרכוש המשותף. גג הבניין נחשב בדרך כלל לחלק מהרכוש המשותף, וכל שינוי או שימוש בו דורש הסכמה של דיירי הבניין. חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ובמיוחד סעיף 59י, מתייחס לנושא ומאפשר התקנת מערכת סולארית בשני מסלולים עיקריים:

1. הסכמת רוב מיוחס: תיקון לחוק המקרקעין שאושר במליאת הכנסת, מאפשר התקנת מתקנים פוטו-וולטאיים על גג בית משותף בהסכמת שני שלישים מבעלי הדירות, ולא בהסכמה פה אחד כפי שנדרש לעיתים קרובות לשינויים ברכוש המשותף. הסכמה זו נועדה להקל על תהליך ההתקנה ולעודד פרויקטים סולאריים גם בבתים משותפים.
2. מימוש זכותו של דייר: במקרים מסוימים, ובכפוף לתנאים, בעל דירה או קבוצת בעלי דירות רשאים להתקין מערכת סולארית לשימושם הפרטי על חלק מהרכוש המשותף, כל עוד הדבר אינו פוגע באופן בלתי סביר בזכויות יתר הדיירים.

חשוב לציין כי גם לאחר קבלת הסכמת הדיירים, ייתכנו מחלוקות בנוגע להיבטים כגון חלוקת הרווחים מהחשמל המיוצר, נשיאת עלויות התחזוקה, והשפעת המערכת על מראה הבניין. לפיכך, מומלץ לנסח הסכם מפורט בין הדיירים המעורבים, שיסדיר את כלל ההיבטים הללו.

רגולציה ורישוי

מעבר להיבטים הקנייניים, ישנן דרישות רגולטוריות נוספות:

• היתר בנייה: למרות הפטור הכללי כאמור לעיל, במקרים מסוימים (לדוגמה, כאשר המערכת גדולה או דורשת שינויים מבניים משמעותיים), יידרש היתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. תקנות התכנון והבנייה אף מחייבות התקנת פנלים סולאריים בבניינים חדשים.
• חיבור לרשת החשמל: מערכות סולאריות המייצרות חשמל דורשות חיבור לרשת החשמל הארצית. רשות החשמל פרסמה הנחיות ומסלולים שונים ליצרני חשמל פרטיים, כולל אפשרויות למכירת עודפי חשמל.
• תקני בטיחות: יש לוודא כי התקנת המערכת עומדת בכל תקני הבטיחות הנדרשים, הן מבחינת התקנה והן מבחינת תפעול, כדי למנוע סכנות בטיחותיות. משרד האנרגיה מספק מידע בנושא.

לסיכום

התקנת מערכות סולאריות מהווה הזדמנות מצוינת לחיסכון כלכלי ולתרומה לסביבה. עם זאת, ההליך דורש הבנה מעמיקה של המורכבות המשפטית והרגולטורית, במיוחד בבתים משותפים. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין ובמגבלות החוקיות והתכנוניות, על מנת להבטיח הליך תקין, יעיל וללא הפתעות. חשוב לבדוק את כל הדרישות המקומיות, לקבל את ההסכמות הנדרשות מהדיירים (בבתים משותפים) ומרשויות התכנון, ולפעול בהתאם להנחיות רשות החשמל. כך ניתן יהיה ליהנות מיתרונות האנרגיה הסולארית בראש שקט.

עו"ד ונוטריון מוטי גולן

פטורים ממס שבח במכירת דירת מגורים: המדריך המלא רישום הסכם ממון בטאבו: המדריך המלא לזוגות ולעורכי דין צור קשר דף הבית