דילוג לתוכן הראשי
משרד עו"ד ונוטריון מוטי גולן ושות'
המרכז לרישום מקרקעין

רישום מקרקעין וטאבו

מקרקעין שאינם רשומים בטאבו: המדריך המשפטי המלא לזכויות, סיכונים והסדרה

עו"ד ונוטריון מוטי גולן · 27 במרץ 2026 · 7 דקות קריאה

בישראל, עסקאות מקרקעין רבות מתבצעות בנכסים שאינם רשומים ישירות בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו). מצב זה יוצר מורכבות משפטית ייחודית ומחייב הבנה מעמיקה של הזכויות, הסיכונים והדרכים להסדרתם. מאמר זה, מבית מדרשו של עו"ד ונוטריון מוטי גולן, יספק מדריך מקיף להתמודדות עם מקרקעין שאינם רשומים בטאבו, יבחן את הסיבות לתופעה, את דרכי בדיקת הזכויות ואת ההשלכות המשפטיות הנובעות ממצב דברים זה.

נקודות עיקריות במאמר

  • זכויות במקרקעין שאינם רשומים בטאבו הן זכויות חוזיות (אובליגטוריות) ולא קנייניות.
  • הרישום לגבי נכסים אלו מתבצע אצל גורמים כמו חברות משכנות, רשות מקרקעי ישראל או פנקסי הסדר.
  • ביצוע בדיקת נאותות משפטית ותכנונית יסודית הוא קריטי לפני כל עסקה בנכס כזה.
  • היעדר רישום קנייני בטאבו טומן בחובו סיכונים משפטיים וכלכליים שיש להיות מודעים להם.
  • מומלץ לפעול להסדרת הזכויות בטאבו ככל האפשר, על מנת להבטיח את הוודאות המשפטית של הנכס.

מהם מקרקעין שאינם רשומים בטאבו?

מקרקעין שאינם רשומים בטאבו הם נכסים שהזכויות לגביהם אינן מופיעות בפנקסי המקרקעין המנוהלים על ידי לשכת רישום המקרקעין, הידועה בכינויה "הטאבו". במקום זאת, הזכויות לגביהם נרשמות במרשמים אחרים, כגון ספרי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) או ספרי חברות משכנות. המשמעות המהותית היא שהבעלות אינה קניינית (זכות חפצא), אלא חוזית (זכות גברא), והיא חלה בין הצדדים לעסקה בלבד, ללא פומביות והגנה רחבה כלפי צדדים שלישיים.

מדוע קיימים מקרקעין שאינם רשומים בטאבו?

תופעת קיומם של מקרקעין שאינם רשומים בטאבו נובעת ממספר גורמים היסטוריים, תכנוניים ומשפטיים. לעיתים מדובר על מקרקעין שלא עברו הליכי הסדר מקרקעין (פרצלציה ותיחום גבולות), נכסים בבעלות רשות מקרקעי ישראל המוחכרים לתקופות ארוכות (חכירה לדורות), דירות שנבנו על ידי קבלנים וטרם הושלם רישום הבית המשותף ותתי-החלקות בטאבו, או נכסים שהועברו בירושה וטרם בוצע רישום הירושה בלשכת רישום המקרקעין. מצב זה נפוץ במיוחד באזורים שהתפתחו במהירות או באזורים בהם תהליכי התכנון והרישום מורכבים.

סוגי מקרקעין שאינם רשומים בטאבו וכיצד נרשמות הזכויות בהם?

קיימים מספר סוגים עיקריים של מקרקעין שזכויותיהם אינן רשומות בטאבו, ולכל אחד מהם דרכי רישום ייחודיות:

  • נכסים המנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י): רוב המקרקעין בישראל (כ-93%) מנוהלים על ידי רמ"י. במקרים רבים, רמ"י מחכירה את הקרקע לתקופות ארוכות (לדוגמה, חכירה לדורות), והזכויות של החוכרים נרשמות בספרי רמ"י ולא בטאבו. במצב זה, בעל הזכויות הוא "חוכר" ולא "בעלים", והוא כפוף לתנאי חוזה החכירה מול רמ"י. העברת זכויות בנכסים אלה דורשת את אישור רמ"י ולעיתים כרוכה בתשלום דמי הסכמה.

  • נכסים הרשומים בחברות משכנות: קבלנים ויזמים שבונים פרויקטים למגורים או למסחר, רושמים את הזכויות של רוכשי הדירות בספריהם עד להשלמת רישום הבית המשותף בטאבו. חברה משכנת היא למעשה מעין גוף ביניים המנהל את הרישומים עד לרישום הקנייני הסופי. במקרה כזה, הזכויות הן חוזיות מול החברה המשכנת, והעברת הזכויות דורשת אישור מהחברה.

  • מקרקעין שטרם עברו הליכי הסדר: במדינת ישראל קיימים שטחי מקרקעין רבים שטרם עברו הליכי הסדר לפי [פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969]. במקרים אלה, הזכויות נרשמות בפנקסי המדידה והמיפוי או בספרי רשם המקרקעין הישנים (פנקס השטרות). תהליך ההסדר נועד להכריע בזכויות ולרשום אותן בטאבו באופן מסודר ופומבי.

  • דירות בבתים משותפים שטרם נרשמו: גם אם הקרקע עליה בנוי הבניין רשומה בטאבו, ייתכן שבית משותף שנבנה עליה טרם נרשם ככזה, ובהתאם לכך, יחידות הדיור הבודדות אינן רשומות כתת-חלקות נפרדות. במצב זה, הזכויות נרשמות על פי הסכם הרכישה מול הקבלן או החברה המשכנת.

סיכונים ואתגרים בעסקאות מקרקעין שאינם רשומים בטאבו

היעדר רישום קנייני בטאבו טומן בחובו מספר סיכונים ואתגרים משמעותיים עבור בעלי נכסים ורוכשים פוטנציאליים:

  • זכויות חוזיות מול קנייניות: כפי שהוזכר, העדר רישום בטאבו משמעותו שהזכות היא חוזית ולא קניינית. זכות קניינית חזקה יותר ומעניקה הגנה כלפי כולי עלמא, בעוד זכות חוזית כפופה לחוזים ולמערכות יחסים אישיות, ועלולה להיות פגיעה יותר במקרה של חדלות פירעון של המוכר או החברה המשכנת.
  • היעדר פומביות: המרשם בטאבו הוא פומבי ומשמש ראיה חותכת לזכויות הקניין. במקרקעין שאינם רשומים, קשה יותר לציבור הרחב לדעת מי בעל הזכויות ומה היקפן, מה שעלול להוביל ל"עסקאות נוגדות" ולסכסוכים משפטיים מורכבים.
  • מורכבות בהעברת זכויות: [העברת זכויות במקרקעין: המדריך המשפטי המלא לסוגי זכויות, מגבלות והליכי רישום] בנכסים אלו מורכבת יותר ודורשת לרוב אישורים מהגורם המרשם (רמ"י או חברה משכנת). לעיתים קרובות נדרשים תשלומי הסכמה או דמי העברה, אשר מגדילים את עלויות העסקה ומאריכים את משכה.
  • קושי במימון: בנקים ומוסדות פיננסיים עלולים להערים קשיים במתן משכנתאות עבור נכסים שאינם רשומים בטאבו, עקב חוסר הוודאות המשפטית והיעדר בטוחה קניינית חזקה. קיימים פתרונות יצירתיים, אך הם לרוב כרוכים בתנאים מחמירים יותר.
  • פגיעה בשווי הנכס: לעיתים, מקרקעין שאינם רשומים בטאבו נתפסים כבעלי שווי נמוך יותר בשוק, עקב הסיכונים וחוסר הוודאות הכרוכים בהם, מה שעלול להשפיע על פוטנציאל המימוש והרווחיות העתידית.

בדיקת נאותות קפדנית בעסקאות מקרקעין שאינם רשומים בטאבו

לפני רכישת או ביצוע כל עסקה בנכס שאינו רשום בטאבו, חובה לבצע [בדיקת נאותות בעסקאות מקרקעין: המדריך המשפטי המלא לרוכשים ומוכרים] מעמיקה ומקיפה על ידי עורך דין המתמחה בתחום. הבדיקה כוללת, בין היתר:

  • בדיקת תיק הנכס אצל הגורם המרשם: בין אם זו רשות מקרקעי ישראל, חברה משכנת או רשויות אחרות, יש לבדוק את הרישומים, את תנאי החכירה או ההסכם, את זהות הבעלים הרשומים וכל המסמכים הרשורים.
  • בדיקת היסטוריית הזכויות: מעקב אחר שרשרת העברת הזכויות מהקונה הראשון ועד למוכר הנוכחי, כדי לוודא שאין "חוליות חסרות" או בעיות בעלות היסטוריות.
  • בדיקה תכנונית: בדיקת [תכנית בניין עיר (תב"ע): המדריך המשפטי המלא להבנה, השפעה והתמודדות], היתרי בנייה וכל מגבלה תכנונית אחרת החלה על הנכס.
  • בדיקת שעבודים ועיקולים: ודא שאין חובות, שעבודים, משכונות או עיקולים הרשומים על הנכס או על הזכויות בו אצל הגורם המרשם.
  • קבלת ייעוץ משפטי: עורך דין הבקיא בדיני מקרקעין יוכל לזהות סיכונים פוטנציאליים, להעריך את השלכותיהם ולהציע פתרונות מתאימים או דרכים להפחתת הסיכון.

כיצד ניתן להסדיר רישום זכויות במקרקעין שאינם רשומים בטאבו?

הסדרת הרישום בטאבו היא השאיפה בעסקאות אלו, והיא מעניקה וודאות משפטית והגנה רחבה יותר. תהליך ההסדרה משתנה בהתאם לסוג הנכס ולמצב המשפטי הקיים:

  • רישום בית משותף: אם מדובר בדירה בבניין שטרם נרשם כבית משותף, יש לפעול מול הקבלן או החברה המשכנת להשלמת הליכי רישום הבית המשותף, ולאחר מכן לרשום את הדירה כתת-חלקה נפרדת על שם הבעלים.
  • הסדר מקרקעין: במקרים של מקרקעין שטרם עברו הסדר זכויות, יש להמתין להשלמת הליך הסדר הזכויות על ידי המדינה. בסיום הליך זה, יירשמו הזכויות בפנקסי הטאבו באופן סופי ומחייב.
  • המרת חכירה לבעלות: במקרים מסוימים של מקרקעי רמ"י, קיימת אפשרות להמיר את זכות החכירה לזכות בעלות פרטית (בכפוף לעמידה בתנאים ותשלום דמי היוון לרמ"י).
  • רישום הערת אזהרה: כל עוד הרישום בטאבו אינו אפשרי, חשוב לרשום [הערת אזהרה במקרקעין: המדריך המשפטי המלא לרישום, מחיקה והגנה על זכויות] על זכויותיו של הרוכש, אם הדבר מתאפשר, אצל הגורם המרשם (למשל, חברה משכנת). הערת אזהרה מהווה הגנה חשובה מפני עסקאות נוגדות עתידיות.

שאלות ותשובות נפוצות

האם ניתן לקבל משכנתא על נכס שאינו רשום בטאבו?

ניתן לקבל משכנתא על נכס שאינו רשום בטאבו, אך הדבר תלוי במדיניות הבנק ובטיב הרישום האלטרנטיבי (למשל, רישום ברמ"י או בחברה משכנת מוכרת). הבנקים נוטים לדרוש בטוחות נוספות או להציע תנאים פחות אטרקטיביים עקב הסיכון הגבוה יותר וחוסר הפומביות.

האם זכויות בנכס שאינו רשום בטאבו מוגנות בחוק?

הזכויות בנכס שאינו רשום בטאבו מוגנות מכוח דיני החוזים וההתחייבויות שבין הצדדים. עם זאת, רמת ההגנה נמוכה מזו של זכות קניינית הרשומה בטאבו, שהיא פומבית ותקפה כלפי כולי עלמא. חשוב לוודא שהזכויות רשומות ככל הניתן אצל הגורם המנהל את המרשם (רמ"י, חברה משכנת), על מנת להבטיח את עקיבות הבעלות.

מהו ההבדל בין זכות קניינית לזכות חוזית במקרקעין?

זכות קניינית היא זכות בעלות או חזקה ישירה בנכס, הרשומה בטאבו, שהיא מוחלטת ומחייבת את כולם. זכות חוזית, לעומתה, היא זכות אישית שנובעת מהסכם בין שני צדדים ואינה מחייבת צדדים שלישיים באופן אוטומטי. רק רישום בטאבו מעביר זכות חוזית לזכות קניינית ומעניק לה את ההגנה הרחבה ביותר.

לסיכום

מקרקעין שאינם רשומים בטאבו מהווים נתח משמעותי משוק הנדל"ן בישראל ומציבים אתגרים ייחודיים. הבנת מעמדן המשפטי של זכויות אלו, יחד עם ביצוע [בדיקת נאותות בעסקאות מקרקעין: המדריך המשפטי המלא לרוכשים ומוכרים] קפדנית, היא הכרחית עבור כל מי שמעורב בעסקאות מסוג זה. ייעוץ וליווי משפטי צמוד על ידי מומחה בתחום יבטיח את הגנת הזכויות ויצמצם את הסיכונים הכרוכים בנכסים שאינם רשומים.

לקריאה נוספת באתר

שתף מאמר זה

תגובות (0)

כתוב תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

רישום מקרקעין וטאבומקרקעין, מימוש משכנתא, כינוס נכסים, הוצאה לפועל, חובות, בנקים, נושים, לווים, שעבוד, דיני מקרקעין

הליכי מימוש משכנתא וכינוס נכסים במקרקעין: המדריך המשפטי המלא לבעלי נכסים ונושים

מדריך משפטי מקיף להליכי מימוש משכנתא וכינוס נכסים במקרקעין בישראל, המיועד לבעלי נכסים ונושים ומסביר את הזכויות, החובות והשלבים השונים.

27 במרץ 2026
עו"ד ונוטריון מוטי גולן
רישום מקרקעין וטאבורישום מקרקעין

הבדלים מהותיים בין רישום בטאבו, בחברה משכנת וברשות מקרקעי ישראל: המדריך המשפטי המלא

מדריך משפטי מקיף להבדלים בין רישום בטאבו, חברה משכנת ורשות מקרקעי ישראל. הבן את מהות הזכויות, השלכות משפטיות וכיצד להגן על עצמך בעסקאות נדל"ן.

27 במרץ 2026
עו"ד ונוטריון מוטי גולן
רישום מקרקעין וטאבו

ניהול מקרקעין בירושה: המדריך המשפטי המלא ליורשים

מדריך משפטי מקיף ליורשים להתמודדות עם האתגרים הכרוכים בניהול נכסי מקרקעין שהתקבלו בירושה, כולל היבטי רישום, מיסוי, בעלות משותפת ומימוש זכויות.

27 במרץ 2026
עו"ד ונוטריון מוטי גולן
רישום מקרקעין וטאבוירושת מקרקעין

רישום ירושה וצוואות במקרקעין: המדריך המשפטי המלא ליורשים

מדריך מקיף ליורשים בישראל על הליכי רישום צו ירושה וצו קיום צוואה במקרקעין, מסמכים נדרשים, אתגרים משפטיים וטיפים חשובים להבטחת זכויות.

27 במרץ 2026
עו"ד ונוטריון מוטי גולן